עבור רבים הכניסה בשערי האקדמיה מהווה אתגר אינטלקטואלי ואישי: המסגרת הנוקשה, הדרישות הגבוהות, הקצב המהיר והשינוי הסביבתי אל הלא מוכר עשויים להצריך תקופת הסתגלות. עבור אנשי קשב, בין אם מאובחנים ובין אם לאו, התסמינים של הפרעת הקשב והריכוז הופכים את האתגר למורכב יותר.
לעיתים קרובות סימן השאלה הראשון בנוגע לנוכחותה של הפרעת קשב וריכוז עולה בתקופה הסטודנטיאלית, כאשר הלמידה וההשקעה שנדרשו בעבר על מנת להגיע להצלחה אינן מספיקות על מנת לעמוד בדרישות כעת.
בעוד מרבית הסטודנטים מסתגלים, אנשי קשב רבים שאינם מאובחנים מתקשים לעמוד בקצב ומוצאים את עצמם, לעיתים לראשונה בחייהם, חווים תחושת כשלון במסגרת הלימודים.
תסמיני הפרעת קשב וריכוז בסטודנטים
- דחיינות – אחד מהסימפטומים המרכזיים והשכיחים ביותר של ADHD, העלול להקשות על המסוגלות של אנשי קשב להתמיד במסגרת לימודים ועבודה ועל קשרים בינאישיים.
- קושי להתרכז במהלך ההרצאות – הפרעת קשב וריכוז, כשמה כן היא, מעידה על הקושי לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן ממושך, כנדרש במהלך הרצאות. סטודנט עם ADHD יתקשה לשבת לאורך זמן ולהקשיב למרצה, ידבר ויפריע לסביבה, יתעסק בטלפון או במחשב ויצא באמצע השיעור לקפיטריה.
- קושי ביצירת סדר יום – השליטה על סדר היום הינה יכולת חשובה עבור סטודנט, בפרט אם המסגרת אינה נוקשה ומאפשרת מידה רבה של חופשיות במהלך הסמסטר. אנשי קשב נוטים "ללכת לאיבוד" במהלך הסמסטר: הולכים לישון מאוחר וקמים מוקדם, לא אוכלים באופן מסודר, דוחים את ביצוע המטלות ואת הלמידה לרגע האחרון, מתקשים לשלב בין עבודה ולימודים לאורך זמן וכו'.
- ציונים נמוכים – דפוסי הפרעת הקשב באים לידי ביטוי בציונים נמוכים, אשר לעיתים קרובות לא מבטאים את היכולות האמיתיות של הסטודנט.
- קושי חברתי – קשיים חברתיים עלולים להגרם בעקבות קשר ישיר לתסמיני ההפרעה (כמו אימפולסיביות ונטייה לאיחורים) או באופן משני להפרעת הקשב (סטודנט שמתקשה מבחינה לימודית עלול להיות פחות אטרקטיבי מבחינה חברתית במסגרת אקדמאית).
- דימוי עצמי נמוך, חרדה ודכאון – הפרעת קשב וריכוז מתבטאת לעיתים קרובות בתחושת ערך עצמי נמוך, הנובעת מכישלונות מרובים בתחום האקדמי ומחוסר עמידה בציפיות העצמיות. בטווח הרחוק, תחושות אלו יכולות להוביל לחרדה ולדכאון, אשר שכיחים מאד בקרב אנשי קשב.
האם יש טעם באבחון אם הסתדרתי עד עכשיו?
בפשטות: כן! במידה וקיים סימן שאלה בנוגע לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז, אבחון וטיפול מתאימים יכולים לשנות חיים, בכל שלב בחיים.
בניגוד לבעבר, כיום ניתן להתאים את אופן הטיפול ואת תופעות הלוואי לרצונות ולצרכים של כל מטופל ומטופלת, ואין צורך לחשוש מטיפול תרופתי ש"יהפוך אותך לזומבי". נוסף על הטיפול התרופתי, שהוכח כפתרון יעיל ביותר עבור אנשי קשב, ניתן לסייע לסטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז בהתאמות בזמן המבחנים, פסיכותרפיה ושיטות פסיכו-דידקטיות שונות, שיפור מיומנויות הלמידה ושיטות טיפול נוספות, כולל מדיטציה ומיינדפולנס.
כמו כן, עצם האבחנה עשויה להוביל לשיפור רגשי משמעותי ואף לשפר את הדימוי העצמי ולהפחית את עוצמת התסמינים הרגשיים האופייניים לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז.
הליך האבחון הינו פשוט ביותר (כיום אף ניתן לבצע אבחון להפרעת קשב וריכוז אונליין), כך שאין שום סיבה להישאר עם סימן השאלה ולהתמודד עם התסמינים של הפרעת הקשב בלי לקבל עזרה.
איך מתבצע האבחון?
כאמור, אבחון הפרעת קשב וריכוז יכול להתבצע באופן פרונטלי או אונליין, ומסתמך על דיווח אישי של המטופל ועל מילוי שאלון קשב.
לאחר הפגישה, בין אם מתבצעת באופן פרונטלי או באופן מתוקשב, אסכם את הממצאים העולים מהשיחה ומהשאלון ואעביר לך דו"ח סיכום עם אבחנה והמלצות לטיפול (במידת הצורך).
את ההמלצות יש לשלוח לרופא או לרופאת המשפחה, על מנת לקבל את התרופות באופן מסובסד מהקופה.
אם הוחלט על טיפול תרופתי, אלווה אותך בשלושת החודשים שלאחר מכן על מנת להגיע להתאמה התרופתית האופטימלית עבורך, הן מבחינת מינון וסוג התרופה והן מבחינת תופעות הלוואי.
לסיכום, לדאבוננו הפרעת קשב וריכוז לא תמיד מאובחנת בילדות.
מודעות גוברת ועולה ל-ADHD מובילה רבים לאבחון בשלבים מאוחרים יותר בחייהם – אך במידה והאבחנה נכונה, גם אבחנה מאוחרת יכולה לשפר משמעותית את החיים ולהקל על היכולת להגיע להישגים אקדמאיים ואישיים.