לילד/ה שלנו יש הפרעת קשב, אנחנו משפחה בהפרעת קשב – לא רק בגלל שכולנו משפיעים ומושפעים מזה, אלא שלכל ילד/ה עם הפרעת קשב יש לפחות הורה אחד עם הפרעת קשב, בין אם במודעות לכך או לא, ויש להניח שגם הוא מתמודד עם אתגרים מהתחום, שלרוב מזמנים התמודדות בפני עצמה גם לקרובים בסביבתו. על רקע הפרעת קשב, הצורך בייעוץ משפחתי והדרכת הורים עולה רבות, אך על מנת להפיק מכך תועלת, להתמחות בתחום יש משמעות מכרעת.
איך אני יודעת? – כשהבן שלי היה פעוט, עוד טרם אבחונו, כבר הייתי אשת חינוך ומקצוע, אבל לפעמים הרגשתי כסנדלר ההולך יחף. נוכחתי שעם הפרעת קשב, גם מיטב העקרונות והאידיאלים החינוכיים, לרוב לא יועילו – מכאן נבעה המוטיבציה שלי להתמקצע בתחום. זה השפיע על חיי יותר מכל מה שידעתי קודם. כשם שהפרעת קשב נוגעת לכל תחומי החיים, גם הדרכה עם התמחות בה, לא מתייחסת רק לילד/ה, אלא לתא המשפחתי כולו, כמו גם לכל זירת התמודדות סביבו ומחוץ לו. למשל, המסגרת החינוכית, אפיקים טיפוליים מותאמים, בחירת אנשי מקצוע, הכוונה לאבחון ו/או טיפול לאחד ההורים / אחים במידת הצורך… ועוד. לתפיסתי, הדרכה מוצלחת היא באופן יחסי קצרת-טווח, שאינה מייצרת תלות בתהליך, אלא מעניקה כלים להתמודדות והתנהלות מותאמת באופן נרחב ולטווח ארוך. בראשיתה, היא חייבת לייצר בסיס של ידע והבנה, כי יש הבדל בין לדעת משהו לבין להבין אותו לעומק, וכשמבינים את ה- "מה", זה מאוד מקל על ה- "איך". התוצאה – אנחנו יותר מודעים, יותר בטוחים במה שאנחנו עושים ולמה, פחות אובדי עצות וחסרי אונים. ההתמודדות פחות מציפה, ההתנהלות משתפרת, וההתנגשויות פוחתות בעוצמה ובתדירות. אנחנו לומדים מה ביכולתנו לעשות אחרת, ואיך לשנות ולחוות הורות מיטיבה ופחות מייסרת.
נעים מאוד, אני רונה יהב – אמא לשניים, יועצת משפחתית, מדריכת הורים, צוותי חינוך ומקצוע, מאמנת, מנהלת קהילות מקצועיות בתחום, וחווה אותו מכל זווית אפשרית – אישית, הורית, חינוכית ומקצועית. שירותיי זמינים ללא מגבלה גיאוגרפית, גם ב"זום".