מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז להתמכרויות? עד כמה התמכרות נפוצה באנשי קשב, והאם וכיצד ניתן למנוע התמכרות במאובחנים ב-ADHD?
בין אם קיימת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ובין אם לא, לרוב האנשים בעולם יש לפחות הרגל אחד שהם מתקשים להפטר ממנו: יותר מדי זמן מול מסך הטלוויזיה או הנייד, קושי להתחיל את היום בלי קפה, נשנושים בין הארוחות, משחקי מחשב עד השעות הקטנות של הלילה או צורך להדליק סיגריה בסיטואציות מסוימות – כולם הרגלים העלולים לשבש את סדר יומנו ולהשפיע על בריאותינו הגופנית או הנפשית. עם זאת, במרבית המקרים לא מדובר בהתמכרות: אנו מצליחים להגביל הרגלים אלו ולתפקד לצידם, והתנהגויות אלו נשארות בגדר הרגלים לא בריאים שניתן לפעול על מנת למגר.
מתי הופך הרגל להתמכרות?
הרגל הוא התנהגות הנוטה לחזור על עצמה, לרוב באופן בלתי מודע אך ניתן לשליטה בהינתן המודעות המתאימה. לעומתו, התמכרות היא תלות בלתי נשלטת בגורם חיצוני, שהפסקה פתאומית שלו תוביל להתמודדות רגשית או גופנית קשה. אותו גורם יכול להיות שימוש בחוסר מסוים, כמו אלכוהול, ניקוטין או קנאביס, או התנהגות מסוימת, כמו לשחק במשחקי מחשב באופן שמפריע לתפקוד היומיומי, או להמר באופן כפייתי.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO – World Health Organization), ניתן להגיד שאדם מכור כאשר מתקיימים שלושה מתוך שישה קריטריונים:
- תשוקה עזה או דחף כפייתי לשימוש בחומר או לביצוע הפעילות אליה האדם מכור.
- קושי בשליטה על כמות ומשך זמן השימוש בחומר או ביצוע ההתנהגות.
- תסמיני גמילה פיזיולוגים בהיעדר השימוש בחומר או בתקופה בה ההתנהגות לא מבוצעת.
- התפתחות סבילות (כמות הולכת וגדלה של החומר לשמירה על האפקטיביות שלו או צורך בהגברת העיסוק או האינטנסיביות של הפעילות הממכרת על מנת להגיע לסיפוק).
- על אף המודעות לנזק הנגרם בגין ההתמכרות, המכור לא יכול להפסיק את השימוש או ההתנהגות.
- ההתמכרות פוגעת בהיבטי חיים משמעותיים (חיי חברה, לימודים, עבודה ומשפחה).
הגדרה זו עלולה לחשוף מציאות עגומה, לפיה מרבית האנשים מכורים להתנהגות או לחומר אחד לפחות.
על מנת לרכך את המציאות, אספר שספר האבחנות הפסיכיאטריות העדכני, 5-DSM, ההגדרה להפרעת התמכרות מוגדרת כהתמכרות לחומרים (כולל קפאין, ניקוטין, קנאביס, אלכוהול וחומרים נוספים) או להימורים בלבד, ואין התייחסות להתנהגויות נוספות כאל התמכרויות.
על הגדרה של מכורים לחומרים או להימורים עונים כ-17% מהאוכלוסייה.
מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז ADHD לבין נטייה להתמכרויות והתמכרויות?
אנשים בעלי אישיות התמכרותית הם אנשים בעלי דפוסים מסוימים המאפיינים אנשים בעלי נטייה להתמכרות. בין הדפוסים הנפוצים באנשים בעלי אישיות התמכרותית, ניתן למנות קושי בוויסות עצמי, נטייה לקחת סיכונים (אימפולסיביות) ותחלואה פסיכיאטרית נלווית (כולל דכאון וחרדה) – שלושה מאפיינים ודפוסים הנפוצים גם במטופלים המאובחנים עם ADHD.
ואכן, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות טוענים כי עד 40% מהמבוגרים שאובחנו בשלב כלשהו בחייהם עם ADHD עונים או ענו על ההגדרה של התמכרות לחומרים (כולל קפאין, ניקוטין, אלכוהול או קנאביס), פי 2-3 יותר מבאוכלוסיה הכללית.
מדוע אנשי קשב מתמכרים בקלות רבה יותר?
ניתן לחשוב על מספר תאוריות המסבירות את הקשר בין התמכרויות להפרעת קשב וריכוז ADHD.
שכיחות גבוהה של קשיים רגשיים:
הפרעות רגשיות ונפשיות, כמו חרדה ודכאון, נפוצות ביותר באנשים המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז.
הנתונים מראים כי מעל לשני שליש מהמאובחנים ב-ADHD סובלים, סבלו או יסבלו מהפרעה פסיכיאטרית נוספת, כמו דכאון או חרדה, וכי תחלואה פסיכיאטרית כשלעצמה מהווה גורם סיכון להתמכרויות.
"טיפול עצמי" (Self-medicate):
בניסיון להקל על ההתמודדות המורכבת של אנשי קשב עם אתגרי החיים ועם הקשיים הרגשיים הנלווים להפרעה לעיתים קרובות, חלקם מוצאים מזור זמני בשימוש בחומרים או בהתנהגויות. כך, לדוגמא, שתיית אלכוהול והתמכרות למשחקי מחשב מקלות על אלו הסובלים מחרדה חברתית, ושימוש בקנאביס עשוי לסייע בהפחתת רמת ההיפראקטיביות.
דוגמא נפוצה נוספת לטיפול עצמי באנשי קשב, מתרחשת באנשי קשב שאינם מאובחנים, שלעתים מוצאים את דרכם לתרופות להפרעות קשב ללא מרשם מסודר ובמינונים לא מתאימים בהגיעם אל מוסדות ההשכלה הגבוהה.
השימוש בחומרים או ההתנהגויות הנרכשות עלולות לחזור על עצמן בתדירות או בעוצמה מתגברת, ולהפוך להתמכרות
אימפולסיביות וקושי בוויסות עצמי:
בעוד אנשים שאינם לוקים בהפרעת קשב וריכוז מסוגלים להגביל את עצמם מלהפוך שימוש אפיזודי או הרגל להתמכרות, רבים מאנשי הקשב מתאפיינים באימפולסיביות גבוהה ובקושי בוויסות עצמי, המקשים עליהם להתמיד בהחלטותיהם ולהגביל את עצמם, אף על פי שהם מבינים היטב את ההשלכות.
שינויים בהפרשת הדופמין במוח:
דופמין הוא חומר כימי המופרש ממערכת העצבים המרכזית וההיקפית.
לדופמין השפעות רבות, בין היתר על תהליכים קוגניטיביים הקשורים לקשב ולריכוז ועל תחושות הסיפוק וההנאה המופקות במסלולים עצביים הקשורים להתמכרות.
כיום ידוע כי הפרעת קשב וריכוז ותהליכי התמכרות מאופיינים שניהם בשינויים בהפרשת הדופמין במוח באופן שעשוי לקצר את הדרך להתמכרות באנשים הלוקים ב-ADHD.
האם יש דרך למנוע התמכרות ב-ADHD?
החדשות הטובות הן שאבחנה, טיפול מתאים וחינוך בנושא עשויים להקטין משמעותית את הסיכוי להתמכרות במאובחני ADHD, כמו גם לשפר דפוסים אחרים המאפיינים הפרעה זו, כמו קשיים במסגרת ומצוקות נפשיות.
במידה וקיים סימן שאלה בנוגע לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז, בין אם בילד, במתבגר או במבוגר, אבחנה וטיפול מתאימים יכולים לסייע, להקל ולשפר משמעותית את תסמיני המחלה ואת איכות החיים.
לסיכום, אמנם הנתונים היבשים בנוגע להפרעת קשב וריכוז והקשר שלה להתמכרות מדאיגים, אך חשוב לשוב ולהדגיש שלא כל הרגל שקשה להפטר ממנו או שימוש בחומר הוא התמכרות, וכי בסופו של דבר מרבית הלוקים ב-ADHD מנהלים חיים תפקודיים למרות הקשיים הסובייקטיביים והאובייקטיביים אותם הם חווים, בפרט במידה ואובחנו וקיבלו כלים מתאימים להתמודדות עם ההפרעה.
**
במידה וקיים סימן שאלה בנוגע להתמכרות באדם הקרוב לליבך או בעצמך:
גמילה מהתמכרות ללא עזרה חיצונית היא אמנם אפשרית, אך קשה ביותר, וההמלצה היא לקבל אבחנה דרך איש מקצוע ולהיעזר בסיוע מקצועי.
במידה ויש צורך בסיוע בנוגע לשימוש בחומרים, ניתן לפנות לשירותי הרווחה או לרופא מטפל.
