האם מתן RITALIN או ATTENT לאנשים ללא הפרעת קשב יכול לסייע בפעילות קוגניטיבית או הישגים אקדמיים? מה ההיבטים האתיים של הסוגיה?

כבר מזמן ברור כי התפקיד של רופא בעידן הנוכחי הוא הרבה יותר מלרפא או למנוע מחלות. הרפואה היום מורשת לפתור קונפליקט פנימי של זהות מינית, להגביר בטחון עצמי בהגדלת שדים ולהסוות תהליך הזדקנות על ידי מילוי קמטים. האם תיקון של פגם קוסמטי בפנים של מבקש זאת מהווה רק פעולה לשם ה"שפצור האסתטי"? ממש לא. הרי מחקרים בסוציולוגיה מראים שאנשים יפים מוצאים עבודה יותר בקלות, עושים קריירה מהירה, ומרווחים טוב יותר מאשר אלו שהמראה שלהם פחות אטרקטיבי.
ומה עם ההעצמה הקוגניטיבית? הרי במשך ההיסטוריה שלה האנושות חיפשה דרכים לשפר את הביצועים הקוגניטיביים של האדם. הוותיקים והידועים ביניהם קפאין וקוקאין. בתחילת המאה הקודמת היו ניסיונות לשפר את הקוגניציה עם סטריכנין (Strychnine). ואז במחצית הראשונה של המאה ה-20 הגיעו לעולם סטימולנטים (ריטלין ואמפטמינים). עד שנות ה-70 השימוש בתרופה היה נרחב ובלתי מפוקח לשמירה על ערנות, הגברת זהירות, הרזייה ושיפור מצב הרוח. בזמן מלחמת העולם השנייה חולקו כדורים של אמפטמין לחיילים גרמניים (Pervitin) ואמריקאים (BENZEDRINE) כאמצעים ממריצים לשיפור יכולות הלחימה.
אחרי שנות ה-70 ובגלל שימוש לרעה בסטימולנטים שהלך וגבר בארצות הברית הרגולטור הגביר משמעותית פיקוח על רישום ושימוש בסטימולנטים. האם זה עזר? חלקית.
המחקרים אומרים כי בקרב הסטודנטים שלא מאובחנים עם הפרעת קשב השימוש בסטימולנטים בלי נע בין 17 ל-35 אחוז במטרה להגיע לביצועים לימודיים טובים יותר. האם השימוש מוצדק? האם הסטודנט שבא לרופא לבקש מרשם לקבלת ריטלין בלי שיש לו באמת הפרעת קשב מפתח תקוות לשווא בנוגע ליתרונות התרופה?
אז האמת שאין תשובה חד משמעית מבוססת ראיות מהמחקר. חלק מעבודות טוענות באופן נחרץ שבלי שיש לך ADHD התרופה תשפיע לטובה על הביצועים הקוגניטיביים (חשיבה, תשומת הלב, הבנה, רכישת ידע ושימורו בזיכרון, לימוד, חשיבה לוגית) בעוד שאחרות מצאו שיפור קל-בינוני בלבד. סטימולנטים יכולים לשפר תשומת הלב ואת הריכוז – מה שאופייני לכל תרופה ממריצה – אבל השפעה זו לא באה לידי ביטוי בביצועים טובים יותר במגוון משימות נוירוקוגניטיביות שמדדו זיכרון לטווח קצר, קריאה שוטפת והבנה הנקרא.
יחד עם זאת ההשפעה של התרופות כמו ATTENT , על מצב הרוח, תגובות רגשיות חיוביות, לחץ דם ודופק הייתה מובהקת יותר ונתנה תחושה סובייקטיבית של "תועלת".
במחקר אחר שנבדקה בו השפעה של ריטלין דווח על שיפור בתחושת התשישות ובזיכרון למידה.
בהתחשב במידע שיש לנו עד כה והבנה של בעיתיות של "העצמה קוגניטיבית" מנקודת מבט של אתיקה רפואית מה צריך לעשות רופא שהתבקש לרשום מרשם על ידי מטופל שלא מתאים לקריטריונים של ADHD.
קודם כל הסברה והצגת נתונים. כמו לכל תרופה , גם לסטימולנטים חוץ מאפקטים חיוביים להם מצפה המטופל יש גם השפעות שליליות ואותן יש להזכיר ולהסביר. שנית, יש לערוך את קשיי הקשב ולאילו בעיות תפקודיות הן גורמות, מה השאיפות של אותו האדם, באילו נסיבות הוא מתכנן/מעוניין לקבל את ההעצמה הקוגניטיבית, האם תחום בזמן? אני מאמין שלא רק אני אך גם חלק גדול מהקולגות שלי עושים שימוש מחוץ להתוויה "off-label" בתרופות. אבל יש לבחור בקפידה את המטופל הנכון ולעשות מעקב צמוד לכל אורך נטילת התרופה להעצמה קוגניטיבית.